אהבה עצמית — ההבדל בין גאווה לאהבה אמיתית של עצמך

"אבל היהדות נגד גאווה. אז איך אני יכולה לאהוב את עצמי?"

שאלה מצוינת. ויש לה תשובה ברורה.

גאווה — מה זה

גאווה היא "אני יותר טוב מאחרים". היא דורשת השוואה. היא בנויה על הקטנת אחרים.

גאווה אומרת — "אני יפה יותר ממנה." "אני חכם יותר ממנו." "אני שווה יותר."

זה שלילי. לא רק בשבילך — גם בשביל הסביבה.

אהבה עצמית היא "אני יקר/ה כמו שאני". בלי השוואה. בלי תחרות.

אהבה עצמית אומרת — "אני יפה. גם אם יש יפים יותר. הקב"ה ברא אותי." "אני חכמה. גם אם יש חכמות יותר. יש לי תרומה ייחודית."

זה חיובי. ולא רק בשבילך — גם בשביל הסביבה. כי אדם שאוהב את עצמו יודע לאהוב את האחרים.

הקבלה אומרת — "ואהבת לרעך כמוך". כמוך — זה הכלל. אם את/ה לא אוהב/ת את עצמך, איך תאהב/י את האחר?

אדם שונא את עצמו ברוב הזמן לא יכול לאהוב. הוא רק מקרין את השנאה הפנימית כלפי חוץ.

בכל בוקר — 3 דברים שאני אוהב/ת בעצמי. ספציפיים. "אני סבלנית עם הילדים." "אני יש לי הומור." "אני מתחייבת למילה שלי."

בלי השוואה לאחרים. פשוט הכרה.

סליחה לעצמך על טעויות. על דברים שעשיתי. אני לא מושלמת — וזה בסדר.

מי שאוהב את עצמו שומר עליו. אוכל בריא. ישן מספיק. עוצר/ת אנשים פוגעים. זה לא אגוצנטריות — זה כבוד עצמי.

לא לכל דבר. כשמשהו עולה לי על העצבים — אני יכולה להגיד "לא". זה לא להיות רע/ה — זה לכבד את עצמי.

הקבלה אומרת — הקב"ה בורא כל אדם בייחודיות. את/ה לא העתק. את/ה אתה. ויש לך תפקיד שאף אחד אחר לא יכול למלא.

אהבה עצמית — היא הכרה בזה. אני יקר/ה כי הקב"ה ברא אותי. נקודה.

אהבה עצמית בריאה היא חיונית. גאווה — מזיקה. ההבדל — בהשוואה.

אם את/ה רוצה תרגיל יומיומי שעוזר לבנות אהבה עצמית — "5 דקות לעצמך" נותן תרגילים יומיומיים. קלפי "מי לה' אלי" נותנים מסר אישי שמחזק את התודעה הפנימית.

גם המאמר על שורש הנשמה מסביר את הייחודיות של כל אחד. ומפת הנשמה האישית חושפת בדיוק את היחודיות שלך.

פריטים אהובים על קוראי הבלוג שלנו